ישנם שילובי אוכל אשר מושלמים יחד באופן טבעי ואינם צריכים הסברים. המתכונים הללו הם מבחינתי מתכוני הבסיס אשר עליהם מושתתת כל חכמת הבישול. כזה הוא הרצף ניוקי – עגבניות – פסטו – פרמז'ן. כשהם מתחברים יחד על הצלחת ובחיך, אזי מעגל נסגר והזרם שנוצר מסיר כל ספק, ממיס כל התנגדות ואינו זקוק למילות שכנוע שמתי לב שהרבה מנות אצלי בנויות על שילוב של ארבעה מרכיבים. אני חושב שרצף המורכב מארבעה אלמנטים, יש בו שלמות. כמו בציור המזרחי של יין וינג, שני קטבים מנוגדים מתחברים כשכל צד מזהה שהצד שכנגדו קיים גם בתוכו. זכר ונקבה מתחברים, כשכל אחד מהם כלול גם הוא מהזכרי והנקבי שבו. בדיוק באותו אופן בנוי גם התהליך היצירתי על ארבה שלבים: השראה, תכנון, מעשה ודיבור. מה שמייחד את המנה שלפניכם הוא שניתן לפרק ולהרכיב אותה בכל מיני צורות. הניוקי הוא תמיד במרכז. הפרמז'ן, העגבניות והפסטו יכולים לחוג מסביבו באופנים שונים, כתנועת האלקטרונים מסביב לגרעין האטום, כאשר האחד עוטף אותו, השני נח מתחתיו והשלישי מטפטף מעליו. אני עטפתי את הניוקי בקרם פרמז'ן , הנחתי על נקטר עגבניות וטפטפתי מעליו פסטו, אך בדיוק באותה מידה יכולתי לעטוף את הניוקי בפסטו ולטפטף את קרם הפרמז'ן מעליו, או לעטוף את הניוקי בנקטר העגבניות ולהניח את קרם הפרמז'ן מתחתיו. כמו משפט בעברית: הניוקי הוא תמיד הנושא, כל אחד מהרכיבים האחרים יכול להיות הנשוא ואזי יתר המרכיבים הופכים להיות המושאים.
